בלוג

זה כנראה הפוסט הכי אישי שאי פעם כתבתי ואני מקדישה אותו לכל האימהות החזקות ולכל הרכים הנולדים האמיצים. זהו סיפור הלידה של ארי, שאחריו הגיע

כשנחתתי בפראג עליתי על מיניבוס קטן עם עוד  כמה חבר׳ה שהצטרפו לקורס. נסענו כשלוש שעות אל הפרברים והגענו אל בית הארחה בכפר קטן. באמצע בית

לעד אתגעגע להודו, ותמיד הלב שלי ירצה לחזור לשם. הטבע העוצמתי, התרבות השונה, הכל מפעים ומרתק, ולכל מקום שבו הסתכלתי מחלון האוטובוס בדרך לדרמסלה שבצפון

אני חוזרת אתכם להתחלה, לרגע שבו היוגה נגעה בי ולקיץ של 2004 כששכבתי על רצפת העץ בסטודיו של גלי ויואב בקוסטה ריקה. הגעתי לבקר את

ימי הקורונה הבריחו אצל חלקינו הרגלים מטיבים ו'רוטינה' בריאה. מפגשים עם תלמידים ותלמידות שמעידים על עצמם שעשו "כלום" בתקופה האחרונה הביאו אותי לכתוב את הפוסט

יש לי עקצוצים באצבעות ורצון עמוק לכתוב לכן/ם בעקבות סופת הטורנדו שעוברת מעלינו ובתוכנו. שמתי לב שעל אף המציאות המורכבת שנוצרה, ויחד איתה, הגיעה ההזדמנות

את רוב היום שלנו אנחנו מבלים במשרד, מעבירים את הזמן בין מטלות במחשב, ישיבות צוות וארוחות צהריים קצרות עם קולגות. וכשיום עובר ועוד יום עובר, ההשפעה

בעשור האחרון אנחנו יושבים המון, אורח חיים שכזה מאפיין יותר ויותר את החברה המערבית בה אנו חיים. הישיבה במשרד מול המחשב, הנהיגה ברכב או ישיבה

לפני כשנה הפכתי לאימא, מה שהפך את חיי להרבה יותר מלאים ונפלאים, אך גם ליותר דינמיים, מורכבים ומאתגרים. אצל רובינו, ההורות היא חלק גדול מחיי

כולנו  היינו שמחים למקום עבודה מצליח אך גם מהנה! כל עובד היה רוצה שתהיה לו משכורת טובה, תחושת סיפוק ומערכות יחסים קרובות עם עמיתיו. מעבר

תרגול יוגה בבסיסו הנו תרגול של מודעות. האפשרות שלך ושלי לחיות את חיינו בצורה יותר מודעת ונוכחת. ומה הכוונה ? רוב הזמן אנו נעים מנקודה

בשנים האחרונות היוגה בכל מקום- החל משיעור במקום העבודה ועד לשיעור און ליין שרץ ב'פיד' או קבוצות יוגה בזווית העין בזמן ריצה בפארק. ובעצם היוגה

סוף סוף זה קרה, התחלתם לתרגל יוגה בחדר הכושר, בסטודיו קטן או בעבודה. זה מרגיש נפלא ואתם נורא רוצים להפוך את התחושה למתמשכת, ליצור הרגל

היוגה מלמדת כי קיים קשר בלתי נפרד בין הפן הפיזי לבין התפקוד המנטלי. ניצניו הראשונים של קשר זה נשמעו לפני כ5000 שנים. מאז ועד היום,