לפני כשנה הפכתי לאימא, מה שהפך את חיי להרבה יותר מלאים ונפלאים, אך גם ליותר דינמיים, מורכבים ומאתגרים. אצל רובינו, ההורות היא חלק גדול מחיי היום יום, וכמובן שיש גם עניינים נוספים כמו עבודה, פגישות, מטלות וסידורים, אירועים חברתיים ומחויבויות. יש ימים שאני עוברת כמה וכמה 'תפקידים': מלהיות אימא בבוקר, למורה ליוגה בשיעור ערב, מפגישת עבודה לאירוע משפחתי. כל 'תפקיד' שכזה דורש ממני יכולות אחרות, איכויות אחרות אשר טמונות בתוכי, חלקן אינטואיטיביות וחלקן פחות, ואני שואלת את עצמי: האם אני במיטבי בכל פעם כשמשנה 'תפקיד'? האם אני באמת נוכחת בסיטואציה כשרגע לפני כן הייתי בסיטואציה אחרת לגמרי? ואיך אני יכולה להגיע יותר מכוונת לדבר הבא ולתפקיד שעליי לקחת כעת?

בחברות ובמשרדים בהם אני מלמדת יוגה, אני פוגשת חבר'ה שקועים בעבודה עד צוואר, מתזזים בין משימה למשימה, מישיבת צוות לפגישה עם המנהל, מעבודה מול מחשב לשיחת טלפון עם לקוח, וכמובן שגם להם יש את החיים מחוץ למשרד- בני זוג, ילדים, מטלות, סידורים, וגם כאן אני שואלת: איך הם מתפקדים במעברים ? מיום עסוק במשרד לאחר צהריים עם הילדים?  האם הם באמת נוכחים במפגש עם בת/בן הזוג לאחר יום ארוך? והאם פגישת הבוקר החשובה הייתה מספיק מועילה אחרי ששמו את הילד בגן והוא בכה?

לא מזמן צפיתי בסדרה מעולה בשם Transcendence, ואחד הרעיונות שעלו שם ענה בדיוק על השאלות שעלו ביני לביני ובמפגשים עם תלמידים במשרדים, על הצורך לייעל את התפקוד בכל המשימות השונות, לרכך את המעברים החדים מסיטואציה אחת לשנייה, מפרודוקטיביות במשרד לנוכחות והנאה במפגש עם הילד/ה. רעיון  שיטיב עם החיים הדינמיים, המשתנים, האינטנסיביים שאנו חיים. והרעיון נקרא- מדיטציית מעבר- Transition Meditation.

מדיטציית מעבר היא פשוטה ואפשרית, והיא עשויה לשפר את הרגשתכם המנטלית, להפוך אתכם ליותר נוכחים ורגועים בסיטואציה ואף לייעל את התפקוד במשימה או במטלה העומדת לפניכם. מה שמעולה בה הוא שאין לה חוקים מלבד עיקרון אחד והוא שהיא מתרחשת בין מטלות, בין משימות ובין סיטואציות במהלך היום שלכם, ואתם יכולים לשהות בה כמה זמן שתרצו ובכל פעם כשתרגישו צורך.

וכדי שהרעיון הזה יהיה ברור ופשוט החלטתי לכתוב כאן על שלושה מעברים במהלך היום שאפשר וניתן להפוך למדיטציה, הנה שלוש דוגמאות שניתן ליישם ולהתחיל לתרגל.

מדיטציית מעבר מספר 1 – אתם נמצאים במהלך יום עבודה במשרד, בדיוק סיימתם ישיבה חשובה ואתם בדרך לעמדה שלכם להמשיך במשימות, התיישבתם על הכיסא ושימו לב- יש כאן אפשרות לעצירה לפני שעוברים לדבר הבא. נצלו את ההזדמנות ועצמו עיניים, קחו שלוש נשימות מלאות, שלוש נשימות בלבד (שעל פי מחקרים עשויות להוריד את רמת ה'סטרס' מייד), תנו לבטן להתנפח, הבחינו בהתרחבות של בית החזה, והרגישו את הליטוף של הנשימה בחלל האף. וכשסיימתם שלוש נשימות, פיקחו את העיניים, התיישבו בנוחות בכיסא, סדרו את מסך המחשב אל גובה העיניים, פיתחו את בית החזה וזקפו את הגב והימתחו עם הידיים עד מעל הראש. ועכשיו- חזרו אל סדר היום. עצירה כזו תאפשר לכם ריכוז גבוה יותר ותפקוד טוב יותר בהשלמת המשימות.

מדיטציית מעבר מספר 2 – חניתם את הרכב מחוץ לגן של הילד/ה, בדיוק סיימתם שיחת טלפון עם קולגה, רגע לפני שאתם יוצאים מהרכב כדי להיכנס לגן, תרגלו מדיטציית מעבר. שבו ברכב ועצמו עיניים, הבחינו בהרגשה של הגוף עכשיו, האם קיים מתח באזור הכתפיים והצוואר? האם אתם נשענים בנוחות על משענת המושב? מה התחושה בכפות הידיים ובאצבעות, והיכן הן נחות ?הבחינו במצב הרוח שלכם, במצב המנטאלי שעוטף אתכם כרגע, מבלי לשפוט. גם כאן שלוש נשימות יחוללו פלאים- תנשפו דרך הפה ושחררו מתח שאגור בגוף, ותשאפו דרך האף אנרגיה חדשה. תנשפו מחשבות טורדניות ותשאפו מחשבות חיוביות, תנשפו ותרפו, תשאפו והיו בהווה. אין ספק שעצירה שכזו תאפשר לכם להגיע אל המפגש עם ילדיכם יותר נוכחים וקשובים.

מדיטציית מעבר מספר 3 – זהו סוף היום והבית לקראת שינה, ארוחת ערב, מקלחות, סיפור ושיר לילה טוב. רגע לפני שהנחתם את הראש על הכרית ונעלתם את היום- יש לכם הזדמנות למדיטציה קצרה. אפשר להתחיל בהכרת תודה על היום שהיה, על המשפחה היקרה שעוטפת אתכם, על דבר נפלא שקרה לכם, הכרת תודה על מה שהשיגרה מביאה עמה. באותם רגעים של תודה נסו להבחין בתחושה לאורך הגוף, בקצב ובאורך הנשימה, נסו להישאר בקשר עם התחושות ועם הנשימה שתלך ותעמיק ככל שתפנו אליה תשומת לב. הרגישו את העפעפיים נסגרות על העיניים, ואת שרירי הפנים שמרפים. לבסוף ציירו חיוך קטן על השפתיים. מחקרים מראים כי באמצעות תרגול הכרת תודה אנו מרוויחים חוסן נפשי, הערכה עצמית ואושר. טיפ קטן שיעשה הבדל, שתפו את הילדים וצרו רגע משפחתי להכרת תודה בסוף היום J

קיימים עוד אינספור רגעים כאלה במהלך היום, שבהם ניתן פשוט לעצור, לקחת נשימה ולהגיע במיטבינו לדבר הבא. זכרו כי שינוים גדולים מתחילים ביצירת הרגלים קטנים וטובים, התמידו ותגלו.